קבוצת הכפרים

שלום,

כ-25,000 אנשים בעזה ישנים בבתי ספר של אונר”א, בהם כ-9,000 ילדים, והם זקוקים לשמיכות.

אם יש לכם שמיכות שאינכם צריכים (או גם בגדים וצעצועים, אבל בעיקר שמיכות) - אנא העבירו אלי עד יום רביעי (14/1/09), כדי שנוכל לשלוח אותם לעזה במשאית שמתואמת להיכנס ביום חמישי.

צרו איתי בבקשה קשר על מנת לתאם: 054-4556052, או באימייל ofranh@zahav.net.il

אנא הפיצו.

תודה מראש,

חגית עופרן

כפי שניתן להתרשם מן התמונות המצורפות, שצולמו על-ידינו לפני כשבוע, הדרך החוצה את אזור מערות בדרום הר-חברון נפתחה כעת על-ידי

הצבא הישראלי, לאחר שהיתה חסומה לחלוטין במקומות רבים לאורך הציר במשך כחודש.

הארגון המתעסק באספקת המים לאזור- UCODEP

מתארגן כעת במהירות, להביא מים לכפרים ג’ינבה, מרכז וחלאוה, הסובלים ממצוקת מים חמורה כתוצאה מן החסימות ועצירת הגשמים.

 

בהמשך לדיווח האחרון שלנו שהסתמך על המצגת שהוכנה ע”י האירגון האיטלקי UCODEP: צוות של תעאיוש,
שהצליח להגיע אתמול (שבת), בקשיים מרובים, לאיזור ג’ינבה, מוסר, שבימים האחרונים הצבא הישראלי
ממשיך בעבודות עפר מסיביות באזור. עבודות אלה מוחקות הלכה למעשה את הדרכים המחברות את ישובי
המערות הדרומיים עם החלק הצפוני של מסאפר יטא, ועם העיר יטא עצמה.

מדובר בהידרדרות החמורה ביותר במצבם של תושבי אזור המערות, מאז הגירוש הגדול בסוף שנת 1999. פעולות אלה של הצבא הישראלי, המחסלות את עורקי החיים המחברים את ישובי המערות הדרומיים עם יישובי האם שלהם ביטא
ובסביבותיה, שמות ללעג ולקלס את החלטת בית-המשפט העליון מאפריל 2000, שאישרה את זכות הקיום של ישובים אלה.

קשה להימלט מן המסקנה שמדובר בתרגיל שקוף שמטרתו טרנספר של יושבי דרום אזור המערות, על מנת להקל על סיפוח האזור וההתנחלויות שמצפון לו למדינת ישראל.

אנא פנו לרשויות בעניין זה:
שר הביטחון אהוד ברק, טל. 03-6975349 , פאקס , 6962757 / 03-6976218 דוא”ל sar@mod.gov.il; pniot@mod.gov.il
הרמטכ”ל רא”ל גבי אשכנזי, טל. 03-6109898 , פאקס , 6916940 / 03-6080343 דוא”ל info@mail.idf.il
הפצ”ר תא”ל אביחי מנדלבליט, פאקס 03-5694370

אנא השאירו כאן תגובה אם פניתם

לאחר הפסקה חידשנו את הפעלת קבוצת צעירי סאלם בעבודות ציבוריות יזומות.

בפעמים הקודמות עבד צוות הצעירים בהדרכתו של אבו-זאכי בשיקום כרמי הזיתים, בשיפור דרך הגישה למדרונות הר כביר, בבניית הטרסה העתיקה שנהרסה על ידי הצבא ובעבודות ניקוי וגינון בבתי הקברות.

ביום שישי 4.7.08 עבדה הקבוצה, 17 צעירים, בעבודות עפר ב חדיקת אל עין - “גינת המעין”. שיקום מעין נקבה קטן ועתיק והקמת גן ציבורי קטן לילדי הכפר. לאחר ארוחת צהרים משותפת קיימו הצעירים פגישה עם לטיף דורי, מזכיר הועד לדיאלוג ישראלי פלשתיני. לאחר הרצאה קצרה בערבית התפתחה שיחה ערנית.

ביום שישי, 11.7.08 המשכנו בעבודות הפיתוח במעין עם סיום העבודה היתה הרצאה קצרה של אורי פינקרפלד, חלקה בערבית ורובה בתרגום מעברית, על נקודות מרכזיות בהיסטוריה של ארץ ישראל והקשר של היהודים והערבים אליה. נשאלו שאלות והתפתחה שיחה.

הצעירים עובדים במרץ ובהתלהבות למרות שעות היום החמות ומגלים גם ענין בשיחות הקצרות אתנו, המבוגרים.

בימי העבודה הקרובים נמשיך בעבודות הפיתוח של גן המעין.

מתוכנן לערוך עם הקבוצה סיור לימודי בישראל בסוף הקיץ.

פעולות קבוצת הצעירים מתבצעות בסיוע הקרן החדשה לישראל (הסניף הבריטי) והארגון הבריטי British Shalom-Salaam Trust
אורי פינקרפלד

השבוע החולף - שמחה ועצב

בומה ענבר

 

ברצוני לשתף אתכם בחוויות שעברו עלי בשבוע החולף, 6.4.08 - 12.4.08, בידיעה שרובן קשורות בכם ולא רק בי, חוויות של עשייה משמחת וחיובית בשטח, לצד צער וכאב מול סבלם של אנשים יקרים, שמשלמים בחייהם על המצב הקשה באזורנו. בייחוד אני כואב אובדן חיים של אנשים, שאולי היה ניתן למנוע אותו.

אני אישית, בדרכי שלי תמיד אמשיך לקדם את השלום והפיוס בין העמים, אמשיך לעשות כל מה שאוכל כדי למנוע שכול נוסף, בידיעה ובאמונה כי ממשלות חותמות הסכמים אנשים עושים שלום!

 

יום ראשון 6.4.08: את היום התחלנו בדיר אל חטב עם מקס ודניאל, שני מתנדבים גרפיקאים מברלין, שבאו לישראל לחופשה והתנדבו לצייר גרפיטי בבתי ספר ערביים (בשכונת הרכבת ברמלה ובשבוע שעבר בג’ית וביאנון). איימן אודה, פעיל שטח מדיר אל חטב, הכפר שסובל קשות לאורך השנים ממתנחלי אלון מורה, זכריה סדה, ואני, הגענו לבית הספר היסודי בכפר מצוידים בצבעי תרסיס יקרים שקנינו בת”א. במשך כל היום עבדו מקס ודניאל על הקירות, שסוידו מראש בידי איימן, ושינו לגמרי את פני בתי הספר, לשמחתם הרבה של מאות התלמידים וצוות המורות.

 

חצר ביה”ס בדיר אל חטב - לפני ואחרי

זכריה, מקס, דניאל ואני והתלמידים

בעוד אנו מציירים, קיבלתי אישור לתרומה כספית יפה מחברים טובים, שתאפשר להתחיל בתוכנית אימון ולימוד כדורגל לכ-50 ילדי עולים מאתיופיה במתנ”ס אור יהודה (ליד מקום מגורי) בשיתוף עם מועדון הפועל תל אביב. אני עובד כרגע על פרויקט דומה לכ-2000 נערים ברשות הפלסטינית, בשיתוף פעולה עם מפעלות חינוך וחברה בע”מ של מועדון הכדורגל הפועל “כתר” ת”א (יש הרבה בעיות בדרך).

בזמן שהותנו בבית הספר הגיע עוד טלפון. התבקשנו לעזור לעלי בהסעת חסן, בן אחיו המאושפז בתל השומר, בחזרה לביתו בעזה. לבקשתי התנדבו מייד זפה ואבישי להסיעו למחסום ארז. לבסוף אבישי לקח אותם למחסום וגם עזר להם בקניית התרופות שבית החולים רשם לילד להמשך טיפול. משום מה בית החולים לא סיפק את התרופות והיה ברור שאי אפשר להשיגן בעזה. עלי עזר בחודשיים האחרונים למשפחות ולמלווים של כ-50 ילדים פלסטנים חולים המאושפזים בתל השומר, בתרגום ובחלוקת האוכל שאנחנו מעבירים להם מדי ערב .

• מקי שפירא ובעלה העבירו בערב כ-45 ארוחות אישיות ואני העברתי בלילה עוד כ-45 ארוחות למלווי החולים הפלסטינים בתל השומר

 

 

 

 

את יום שני 7.4.08 התחלתי כמו פנסיונר, בבית, בצפייה בפרקים מתוך הסדרה הסופראנוס, עד שהגיעה ההודעה הקשה מידידנו אבו זאכי על התאונה הקשה בעיקול המוות, בציר העולה מסאלם לכיוון השטחים החקלאים שליד חוות סקאלי. אוטובוס של דן דרס למוות את הנער שריף שתייה בן ה-15, שחזר עם עדר הכבשים מהמרעה וחצה את הכביש המגיע לאלון מורה. כל אחד יודע שהמקום ממש מסוכן, ואת זה גם היה צריך לדעת נהג האוטובוס, שנוסע קבוע על הקו הזה. זהו כביש אפרטהייד שיוצא ממחסום חווארה ועובר את איתמר ומסתיים באלון מורה, שמשרת רק את תושבי האזור היהודים והתנועה בו מועטה.

שריף שתייה ז”ל (באמצע) בטקס הנטיעות בט”ו

בשבט - ישראלים ופלסטינים

 

מאז התאונה בה נהרג הילד בשבוע שעבר יש לי תמונה שלו מול העיניים

את הילד שריף שתייה אני זוכר כילד חמוד עם נמשים על הפנים, חייכן, תמיד דורש בשלומנו, רכוב על החמור בידו מקל ועדר כבשים בעקבותיו.הילד החמוד היה רועה כבשים אמיתי כאילו יצא מהתנך, אללה ירחמו.

למחרת הגיעה לסאלם משלחת לניחום אבלים - אראלה, אורי וג’מילה. בקרוב תצא משלחת נוספת.

 

• בערב העברתי כ-45 ארוחות אישיות לקבוצת נערים עולים מאתיופיה באור יהודה.

————————

 

יום שלישי 8.4.08 - בערב מתוכננת עצרת 30 שנה לשלום עכשיו. בדרך כלל אני לא משתתף בהפגנות אבל מתוך הערכה לפועלה של תנועת השלום (ובעיקר של רוחלה, חגית ונועה) לאורך השנים והשפעתה על הציבור הישראלי. בסופו של דבר הגעתי גם אני לכיכר, ושוב נוכחתי שאנחנו אולי לא טובים בכמות אבל באיכות מצבנו ממש טוב.

בגמר העצרת נפגשתי עם קבוצת מתנדבים יקרה (הגר ליפקין, ג’מילה יפית, זכריה סדה, נעמי ונפתלי רז,יעל ויובל רוט) שפועלת זה שנים בנושאים הומניטריים שכל כך חשובים וקרובים לליבי (על כך מגיעה להם מדליה מכולנו), במטרה להגיע להסכם על הקמת פרויקט משותף עם רבנים שומרי משפט, לשיתוף פעולה מאורגן וממוסד לקידום העזרה ההומניטרית לנזקקים ישראלים, פלסטינים ופליטים זרים. פעילות כזו תאפשר גיוס כספים ומימון הוצאות למתנדבים הרבים העוזרים בנושאים ההומניטריים.

לצערי לא יכולתי להישאר עד סוף המפגש. אני מאחל ומקווה שהפעילות המאורגנת תצליח ותפתור בעיות רבות שמפריעות לנו להגיש עזרה לנזקקים.

במהלך העצרת קיבלתי טלפון ממשפחתה של נבילה זקוט, בחורה בת כ-30 מעזה, שאושפזה לפני כחודשיים בבית החולים תל השומר (ללא מלווים) לצורך ניתוח לב מסובך מאוד. במשך כשבועיים לאחר הניתוח היא שהתה בטיפול נמרץ, מורדמת ומחוסרת הכרה. את נבילה ומשפחתה ליוויתי מקרוב מאוד בחודש האחרון, יחד עם לורן מיפו וזכריה.

לאחר מאבק קשה הצלחתי בעזרת פרופ ‘ רפי ולדן, רן מרופאים לזכויות אדם ושלומי אלדר מערוץ 10, להביא את אמה מעזה, שתהיה לצידה בימים הקשים. צוות הרופאים, שלא חסך כל מאמץ בטיפול בה, החליט להחזירה לעזה (כנראה שהם החליטו שאין סיכוי להצילה) ולמרבה הצער היא נפטרה בבית החולים בעזה אחרי זמן קצר. כמה חבל שזה נגמר כך.

בהזדמנות זו רצוני לציין לטובה את הטיפול המסור שמעניקים רופאי תל השומר לפלסטינים .

 

• בערב לא העברנו אוכל.

—————————–

 

יום רביעי 9.4.08 - אורי פינקרפלד,אמנון ורנר ואנוכי הגענו בבוקר למחסום טולכרם, לקבל קבוצה של סטודנטים מהפקולטה לחקלאות מאוניברסיטת אל נג’אח בשכם. אורי ארגן להם סיור לימודים בארץ, שעיקרו היה ללמוד איך לנצל מי שופכין להשקיית גידולים חקלאים. אורי גם דאג להם להיתרי כניסה לישראל. הגיעו 45 סטודנטים (בהם 10 סטודנטיות) מכפרים וערים מכל ברחבי הגדה. זכריה סדה היה איש הקשר מול האוניברסיטה.

בשעה 09:30, לאחר עיכוב לא ממושך במחסום טולכרם (באותו יום יצאו 8 אוטובוסים של משפחות לביקור אסירים בכלא מגידו והיה צפוף במחסום), החלו הסטודנטים לצאת. הם שמחו מאוד לפגוש אותנו, לרובם זה היה הביקור הראשון בישראל.

תחילה נסענו למחסום אייל לאסוף עוד קבוצה של סטודנטים ושם נערכה קבלת פנים מרגשת. זכריה תרגם את דברי אורי, שהסביר את התוכנית ואת מסלול הנסיעה עד לקריית גת. במהלך הנסיעה המוראל היה גבוה וכולם שרו ביחד. הסטודנטים התנהגו למופת ובכבוד רב ביניהם וכלפינו. ליד קריית גת, סמוך למפעל פולגת, נכנסנו לתחנת ניסיונות חקלאית מו”פ לכיש, שמתמחה בניצול יעיל של מי ביוב והפיכתם למי השקאה לשדות. קיבל אותנו בני גמליאל מנהל התחנה ומייד נפתח שולחן עם כיבוד רב, שתייה ועוגות. לאחר מכן, בהדרכתו של בני ובתרגומו הקולח של ידידנו זכריה, החל הסיור. אחרי הסבר על התהליך של ניצול המים ביקרנו בחממות וראינו את התוצאות ואת כמויות הירק או פרחים לדונם אדמה. מדהים. כמובן שהסטודנטים גילו עניין ובקיאות בשפה המקצועית (שהיתה זרה לי) ואין ספק שהם הרוויחו ידע רב, וחלק מהם כבר גילו עניין איך אפשר לבוא לעבוד וללמוד במקום.

בהמשך סיירנו במאגרי האיגום של מי הגשמים והשופכין ברבדים, בקיבוצו של אורי פינקרפלד, שהסביר במקום איך הופכים אותם למים שמשמשים להשקיית השדות, כאשר ברקע הממטרות עובדות ומשקות.

לסיום נסענו לחוף הים באשדוד ובמשך שעתיים נערים והנערות חגגו במים ואכלו מכל טוב, כאשר החיוך המאושר לא יורד מפניהם. סיום מקסים ליום מקסים שכולנו עברנו ביחד, פלסטינים וישראלים, בלי מחסומים ומדים.

נפרדנו בתחנת הרכבת בראש העין, ובדברי הפרידה שלי איחלתי להם ולנו שכל כלי הנשק של שני הצדדים יהפכו לכלים חקלאים, למחרשות ומזמרות, וישרתו אותם לאחר הלימודים.

לו יהי.

משם האוטובוס החזירם למחסום אייל ולטולכרם.

 

 

 

הסטודנטים לחקלאות מאוניברסיטת אל נג’אח בסיור לימודים בישראל

 

 

במשך כל היום הייתי עסוק ונהניתי בחברתם של הסטודנטים, מנותק מהעולם החיצוני, ורק בערב מאוחר התפניתי לשמוע חדשות. חדשות רעות וקשות מאוד - שני אזרחים ישראלים נהרגו במסוף הדלק בנחל עוז וחייל גולני, סמ”ר סייף ביסאן מג’ית שבגליל המערבי (אחיו של סרן איימן ממת”ק שומרון אותו אנחנו מכירים מאזור שכם), נהרג בפעולת צה”ל בעזה. ושוב אני שואל את עצמי עד מתי והולך לישון עם הכאב והמחשבה על המשפחות השכולות שהצטרפו למעגל העצוב שלנו.

 

• בערב טל וחורש העבירו כ-40 ארוחות אישיות למלווי החולים הפלסטינים בתל השומר.

 

יום חמישי 10.4.08 - היום התפניתי לסידורים פרטיים. טוב לי שאני ‘פנסיונר עצמאי’ שלא עובד בשום ארגון שמכתיב לי מה ואיך לעשות, חשוב לי להתנהל בשטח כראות עיני, לפעול ולעשות כמה,איפה ואיך שאני רוצה, בלי הסתלבטויות מיותרות.

בערב עברתי אצל רותי מחלונות, מילאתי את האוטו שלי בבגדים ומשם נסעתי לפגישה עם שני אנשים יקרים שפועלים רבות למען האחר - לורן אלגבריה ומוחמד אבאבי, בבית קפה יפה ביפו, לתכנן מבצע הומניטרי דחוף ליום שבת.

בלילה הספקתי לראות את מכבי מנצחת את ברצלונה בכדורסל (ואני אוהד הפועל).

 

• בערב איבון והנרי טלנר העבירו כ-60 ארוחות אישיות למלווי החולים הפלסטינים בתל השומר.

 

 

ביום שישי 11.4.08, בשעה 8:30 בבוקר, פגשתי את חורש במחסום ראש העין ומשם נסענו להעביר לנזקקים עוד משלוח של בגדים, שארגון חלונות אוסף, ממיין, מקפל ואורז. הפעם הבאנו את החבילות לכפר בידיא, שהתקבלו בשמחה.

במהלך היום עסקתי בתיאום העברת כמות גדולה של דברי מזון שנאספו על ידי ערביי יפו לטובת ערביי עזה. נרתמתי לעזרתם להשיג אישורים להעביר את המצרכים לאזור שכם בגדה לאחר שלא הצליחו להעביר את הדברים לעזה. יחד איתי עבדה לורן אלגבריה, (שהתרימה את תושבי יפו), שגייסה בני משפחה וחברים בערב למבצע העמסת המשאית. הנהג סירב לקבל תשלום עבור ההובלה, שתוכננה למחרת - יום שבת.

 

• לפני כניסת השבת העברתי יחד עם מירה באואר, שהחליפה את מיקי לירון, כ-100 מנות אוכל למלווי החולים הפלסטינים בתל השומר ולמשפחות נזקקות מעולי אתיופיה באור יהודה.

—————————-

 

ביום שבת 12.4.08 בשעה 8:30 בבוקר נפגשתי ליד הפלאפל (הסגור) בכפר קאסם עם לורן ושהירה מיפו. את המשאית הגדולה והעמוסה פגשנו באלפי מנשה, ולאחר שאספנו את זכריה סדה נסענו למעבר גב על גב בעוורתא ליד מחסום חווארה, שבדרך כלל סגור בשבת.

מצדו השני של המחסום המתינו לנו כ-20 פלסטינים ושלוש משאיות. להפתעתי הפעם התיאום עם החטיבה היה מצוין! מפקד המחסום (נחלאי בן נחלאי, כמוני) מייד זיהה אותי בשמי ופתח ברצון במיוחד עבורנו את המחסום. שלוש המשאיות נצמדו למשאית הענקית שלנו, וכאשר הוסר מעליה הכיסוי נגלו לעיננו מאות ק”ג של אורז, סוכר, קמח, קטניות, שמן, תה, קפה ועוד. כל הכבודה הזאת חולקה באופן שווה בין שלוש המשאיות הפלסטיניות - אחת יצאה לסאלם, השנייה לדיר אל חטב והשנייה למחנה הפליטים בלאטה.

 

 

 

לורן מסבירה על מבצע איסוף המצרכים הנחלאי הנחמד משקיף על העברת המצרכים

העברת המצרכים המשאיות הפלסטיניות יוצאו לכפרים

 

את הצד הפלסטיני ארגן איימן, שנעזר בפעילי השטח שעובדים עימנו צמוד - אבו זאכי ואחמד גאבור מדיר אל חטב וסאלם. בתום מבצע גב-אל-גב ואחרי שנפרדנו מכולם, חגגנו בפלאפל ובכנאפה המשובחים בכפר חווארה.

 

• בערב ענבל ולירון העבירו כ-45 ארוחות אישיות למלווי החולים הפלסטינים בתל השומר.

 

 

בסך הכל נאספו השבוע 375 ארוחות אישיות על ידי המתנדבים בקבוצה שלנו (125 מגשיות, כל מגש מספיק לשלושה אנשים).נשמח לצרף מתנדבים נוספים לקבוצתנו (פרטים נוספים בטלפון איתי)

 

זו ההזדמנות להודות מעומק הלב לכל המתנדבים היקרים שעוזרים לי לעזור לאחרים (רובם לא מופעים המאמר)

וכמובן גם לש.ב על העזרה והתמיכה בצירוף נשיקות.

המון תודות למשפחת ק, שקיבלה החלטה משפחתית לתמוך ולעזור לי במימון חלק מההוצאות האישיות שלי, מה שמאפשר לי להמשיך לעשות את כל מה שאני מספיק לעשות.

 

בברכת חג אביב שמח,

בומה ענבר

 

 

דיווח של בומה מה-25 במרץ שלבושתי אני מעלה רק עכשיו - אסף.

—————————–

שלום רב

כאחד שהיה מעורב בארגון יום הרפואה לנשים בכפר דיר אלחטב יצרתי את הקשר

בין אירגון רופאים לזכויות אדם ובין חטיבת שומרון.

מח”ט החטיבה אישר את בקשתי לאפשר כניסת הרופאות לכפר ואת התיאום עשיתי מול הקמב”ץ לפי הנוהל הרגיל שאנחנו עוברים בכניסתנו לכפר דרך מחסום בית פוריק כולל חתימה על המסמך

שהחטיבה דורשת. [היו קצת בעיות במעבר המחסום] אבל בסיכומו של יום היתה הצלחה גדולה ומאות נשים מהכפרים דיר אלחטאב וסאלם נבדקו.

היום הרפואי נעשה במסגרת של 3 מפגשים של פעם בחודש, וכולל גם הרצאות בנושא המשפחה.

מחר אני מתחיל בשיתוף פעולה עם צייר גרפיטי מתנדב מגרמניה לצייר יחד עם תלמידים

לצייר ציורי קיר בכפר ג’ית ,בתוכנית לשבוע הבא להגיע לסאלם דיר אלחטב ויאנון.

בידידות

בומה ענבר

ניתן לקרוא דיווח מפורט יותר על פעילות הרופאות בכפרים, באתר רופאים לזכויות אדם